אז זהו, שלא!
 
למרות שאני ״חוטא״ מעת לעת בהגות סוציאל-דמוקרטית, בהחלט אין לי שאיפות נאו-קומוניסטיות. עיצבתי את הלוגו שלי עם זהות גרפית ברורה לסמלה של ברית המועצות, אבל ההקשר הוא גרפי בלבד. המגל והצבעים נשארו, אבל המכחול החליף את מקומו של הפטיש.
 
כמעצב, רציתי שיהיה לי לוגו בולט, לוגו עמיד, לוגו שיהיה מבוסס על קלישאה, כזו שתזדהה במהירות האור, אך תישאר זכירה ולא תתאדה, ברגע שטעמו המתקתק של הז׳אנר התורן, יתפוס את מקומו בפח האשפה של ההיסטוריה.
חשוב לי מאד שהלוגו שלי יקרין מצד אחד עוצמה וכוח, אך מצד שני יבטא את הפשטות שלי כאדם וכמעצב - מינימום גינונים ומקסימום עבודה. כזה אני... (-:
 
עוד מהימים כסטודנט צעיר לעיצוב גרפי, התחברתי באופן אישי לקומפוזיציות הדרמטיות ולאופי העז של עבודות הפרופוגנדה הסובייטית: הצבעים העזים, הניגודים החזקים והמיתוג הבלתי מתפשר של המפלגה.
 
תכלס, אני הלקוח היחידי שלי, אי-פעם, שהעיז ללכת כל-כך רחוק עם מיתוג בוטה ובועט, המעביר את המסר בצורה ישירה, זכירה, חזקה וברורה.
 
ימים יגידו, גם אם לא נשאל אותם... (-: